בישראל אין כיום אף תקן המחייב הצללה בגני המשחקים. חצרות בתי הספר חשופות לשמש, הילדים שלנו סובלים משיזוף יתר, הם חשופים לסכנת התייבשות וסובלים מסינור, אך עדיין לא נמצא החוק המחייב הקמת מתקני הצללה או הצבת שמשיות בחצרות וגינות ציבוריות כמו גם בגנים פרטיים.
גם גני המשחקים ברחובות הערים אינם מצוידים כראוי בפתרונות הצללה. המחסור בהגנה מפני השמש מסכן את ילדינו בשני מובנים, ראשית קרני השמש החזקות אינן מקבלות ריכוך ועורם של הילדים חשוף לנזקי השמש כמו כן גדל הסיכוי שהם יתייבשו. שנית, המתקנים במגרש המשחקים משמשים כקולטי אנרגיה וסופחים את חום השמש עד שהם ממש רותחים ועלולים לגרום לכוויות למי שבא עמם במגע. בשיא הקיץ הישראלי הארוך כאשר השמש קופחת המחסור במוצרי הצללה בגינות הציבוריות מותיר אותן ריקות.
במקרים מסוימים המחסור בהגנה מפני קרני השמש הוביל לכוויות אצל ילדים שבאו במגע עם מתקני הגינה הלוהטים. כולנו מכירים את התופעה ואף אחד מאיתנו לא היה נותן לבן או לבת שלו לעלות על מתקן לוהט, כי טמפרטורה של ארבעים מעלות על העור זה ממש לא דבר נחמד. אם ברצונכם לבדוק כמה חם מתקן, קחו את גב היד שלכם והניחו על המקום בו הילד עומד לשחק. אם החום מרגיש סביר המתקן כנראה שמיש. אם אינכם יכולים לגעת במתקן עדיף שלא לעלות עליו. תינוקות ופעוטות בעלי עור דק ורגיש חשופים עוד יותר לכוויות מסוג זה. כוויות אלו עלולות להתפתח עד לכדי זיהום מסכן חיים.
גם בגני הילדים העירוניים או הפרטיים המצב לא יותר טוב. ישנם מקרים אשר העירייה לא דאגה לפתרונות הצללה ראויים בגני עירייה והורים נאלצו לרכוש פתרונות אלו מכספם. על אף שהצללה אמורה להיות חלק מהדרישות בכל גן וחלק בסיסי מהמפרט הקיים בו, לא חסרים גנים פרטיים או מפוקחים אשר פתרונות ההצללה בהם אינם מספקים או לא קיימים כליל.
המחסור בפתרונות הצללה הוא חמור יותר מאשר רק פגיעה פיזית בילדינו. כאשר אין אפשרות ראויה לבלות בחוץ בימי החום הכבד גוברת תופעת הילדים הנסגרים בביתם. האופי של החברה משתנה מחברה שיוזמת מפגשים חברתיים באוויר הפתוח, לחברה מתבדלת שמתכנסת בתוך ביתה. ככל שימשיכו להתעלם מהצורך לייצר פתרונות הצללה בכל מרחב ציבורי כך תגבר תופעה זו ועימה יגברו הניכור ויתפתחו קשיים חברתיים נלווים שהינם בלתי נמנעים. כאשר איזור ציבורי מוצל כראוי הוא מאפשר לתקן מצב זה, ובמדינה משופעת ימי שמש כמו ישראל, תיקון נמצב הוא בגדר הכרח, ויפה שעה אחת קודם.
Comments are closed.